ידמה כי הסערה שוכחת
החיים שבים למסלולם
וניתן לזרוע שוב בנחת
גם באדמה גם באדם
שלל זרעי ספק בושה ופחד
ע\"י המורמים מעם
דווקא אז כאש המתלקחת
ככה
אנו נקים כאן
מהומה
המצילה כשוט שלא נחסך
אם בזו נמדדת אהבה
זעקת מיתר בכי נשכח
באוויר חותכת לשובה
של מכה כפעימה פוקחת
לבבות תושביה של אומה
מי בתוף ומי אשר בלחש
יחד
אנו נקים כאן
מהומה
לא נוכל אם כך עורנו להפוך
פסים חברבורות
ניסים וחבורות
ולא בתחבולות
ולא במלחמה
נותר מאומה
לא נותר לנו לאן
אנו נקים כאן….
מהומה
